להפתעתי הרבה, פוסט הפתיחה שכתבתי לכם לפני מספר ימים זכה ללא מעט תגובות וצפיות. הייתי בטוח שאף אחד בכלל לא יטרח לקרוא את בילבולי המוח שלי אבל מסתבר שבמדינתנו הקטנה יש לא מעט חובבי כפות רגליים ושליטה נשית כמוני. זה משמח אותי מאוד ונותן לי מוטיבציה להמשיך ולכתוב לכם בנושא. אתם מוזמנים להמשיך להגיב לי ולשתף בחוויות שלכם.
אז איך בעצם הכל התחיל?
איבר קסום וממסטל
עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה ציצי, תחת, כוס וכל שאר העניינים המיניים..מה גרם לי יום אחד להבין שכף רגל של אישה זה האיבר הכי קסום, מושך ומהפנט שיש? איבר שכשהוא נמצא לך על הפנים ומכסה לך את האף והעיניים, מתחכך עלייך בעדינות ומפיץ ניחוח עדין ומשכר, אתה מרגיש כאילו לקחת שאכטה מאיזה חומר איכותי ביותר שמביא אותך למחוזות חוץ גופניים בלתי ניתנים להסבר. מן הרגשה כזו של חולשה נעימה, רוגע וריחוף בעננים שאי אפשר לתאר במילים. רק מי שמכור כמוני לנושא יכול להבין על מה אני מדבר.
אז אצלי הכל התחיל אי שם בסביבות גיל 4. כן, ממש מגיל של גן ילדים. זה היה כל כך מזמן שכל מה שנשאר לי בראש זה מן זיכרון עמום שכזה, בלי יותר מדי פרטים מקדימים של הסיטואציה שעשתה לי את אותו סוויץ’ בראש בכל מה שקשור לאהבה שלי לכפות רגליים.
שטיח אנושי כבר בגיל 4
אני זוכר שיום אחד נשארתי לישון צהריים בצהרון יחד עם עוד מספר ילדים מהגן שאליו הלכתי באותה תקופה. אני לא בדיוק זוכר איך בדיוק הגעתי לסיטואציה הזו, אני רק זוכר שהילדה הבלונדינית שהכי אהבתי בגן, שנשארה אף היא לישון בצהרון באותו יום, נעמדה לי על הבטן עם כל כובד משקלה כשרגלייה יחפות. אני לא זוכר אם זה היה תוך כדי משחק כלשהו או שפתאום היא סתם ניגשה ועשתה את זה. אני זוכר שהיא ממש התחילה להתהלך עליי כאילו הייתי איזה שטיח אנושי למשך משהו שנראה לי כמו נצח, אך בפועל כנראה התרחש למשך מספר שניות בודדות.
שטיח אנושי
אני זוכר שכל כך אהבתי את ההרגשה הזו שהיא הולכת עליי, שברגע שהיא הפסיקה לעשות את זה ביקשתי ממנה שתחזור ושתעשה לי את זה עוד פעם. אני לא זוכר את התגובה שלה ומה היה אחר כך או לפני זה. אני רק זוכר שהסיטואציה הזו הייתה לי כל כך נעימה ומגרה שהנה עברו להם כמעט 30 שנה ואני עדיין לא מסוגל לשכוח את הסצנה הזאת.
אם נתקדם קצת קדימה על ציר הזמן לאיזור גיל 11, נגיע לסיטואציה נוספת שקשורה לנושא שגם אותה אני לא מסוגל להוציא מהראש.
הכדורגלנית שמעכה לי את הפרצוף
בתור ילדים בגיל הזה היינו כמעט כל הזמן מחוץ לבית בשעות של אחרי הצהריים. לרוב היינו סתם מסתובבים כמו הומלסים בלי פואנטה ומדי פעם גם היינו מארגנים איזה משחק כדורגל בין ילדי השכונה על הדשא שליד הבית שלי. באחת הפעמים ששיחקנו הצטרפה אלינו ילדה שאת שמה אני כבר לא ממש זוכר. נקרא לה מאיה לצורך העניין.
מאיה שהייתה כבר תלמידה בחטיבת ביניים, הייתה גדולה מאיתנו בהרבה, גם בגיל וגם מבחינה פיזית. היא לא הייתה שמנה או משהו, ההפך, היא הייתה כוסית אמיתית. כזו שאפילו לרגע לא חשבתי שיש לי סיכוי איתה גם בגלל שהייתי הרבה יותר צעיר ממנה וגם בגלל שהייתי ביישן ברמות שלא ניתן לתאר.
מפה לשם, התחלקנו ל2 קבוצות כשמאיה הייתה בקבוצה שנגדי. נחשו באיזה תפקיד נתנו לי לשחק? כיאה לחנון של החבורה….שוער כמובן ?
בניגוד לסיפור עם הילדה מהגן, פה אני זוכר בצורה כמעט מושלמת את מה שקרה. אני זוכר שבאחת ההתקפות של הקבוצה היריבה, מאיה, ששיחקה נגדנו, הגיעה עם הכדור קרוב לשער שלי וניסתה לעבור אותי כדי להכניס לי גול. הייתי שוער די טוב שמזנק על כל כדור כמו פנתר וכך גם עשיתי הפעם. זינקתי אל עבר הכדור שהיה קרוב מאוד לרגליים של מאיה כדי להרחיק אותו. הכדור הורחק בהצלחה אך על הדרך גם יצא לי להתקל בכפות רגלייה ובלי כוונה לגרום לה ליפול עליי.
היא הייתה יחפה, וכשניסתה לקום מעליי היא פשוט דרכה לי על כל הפרצוף עם אחת מכפות רגלייה וממש מעכה לי את הראש לתוך האדמה. מצד אחד זה די כאב לי, אבל זה היה כאב כייפי. כאב כזה שאתה מרגיש שאתה נהנה ממנו ורוצה שהוא רק ימשך עוד ועוד. במיוחד כשמלווה לזה ריח נעים שהיה לכף רגל שלה. הריח הזה חדר לי לאף כל כך חזק ומיסטל אותי ברמות שזה פשוט לא יצא לי מהאף למשך כמה שבועות טובים לאחר התקרית.
דומה למה שמאיה עשתה לי באותו משחק כדורגל
מאותו רגע שפגשתי את כף הרגל של מאיה מזוית 0, חטפתי זיקפה מטורפת שלא עזבה אותי למשך שעה. הרגשתי משיכה עזה לסיטואציה שהרגע קרתה. רציתי מאוד שזה יקרה שוב. בהמשך המשחק, בכל פעם כשמאיה הייתה איכשהו טיפ טיפה קרובה לאיזור השער שלי, ניסיתי איכשהו לשחק אותה כאילו אני מזנק אל עבר הכדור, שבכלל לא היה באיזור, רק כדי לנסות ולהתקל בכף רגל המושכת שלה. אני זוכר שהרגשתי שאני פשוט חייב לחוות את המגע הנעים הזה לעוד פעם אחת קטנה, אך לצערי הרב עד סוף המשחק זה לא קרה שוב..
מאז אותו משחק אני זוכר שבכל פעם כשנזכרתי באותו אירוע שהיה לי עם מאיה, הייתי מקבל באופן מיידי זיקפה בלתי צפויה. רק מלהזכר בסיטואציה שבה הכף רגל שלה רמסה לי את הפרצוף אל תוך הדשא, והריח…אוי הריח…לא אוכל לשכוח את זה בחיים.
גם המקרה עם הילדה מגן הילדים וגם המקרה עם מאיה, היו 2 המקרים העיקריים שמיצקו לתוכי את הכמיהה לכפות רגליים ואני תמיד אזכר ב2 המקרים האלה לפני כולם. היו לי עוד כל מיני אירועים כאלה ואחרים שנקלעתי אליהם בטעות או כאלה שהכנסתי את עצמי אליהם בכוונה, אבל נראה לי שכבר חפרתי לכם פה מספיק אז נשמור משהו גם לפעמים הבאות ?
נתראה בפוסט הבא!
נ.ב אתם יותר ממוזמנים להגיב בתגובות עם סיפורים על הפעם הראשונה שלכם עם פטיש כזה או אחר שצץ ביום בהיר ומאז סירב לעזוב אתכם.
